רש"י על תהילים ד׳

1 לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת. מִזְמוֹר זֶה יָסַד דָּוִד, שֶׁיֹּאמְרוּהוּ בְּנֵי לֵוִי הַמְנַצְּחִין בִּנְגִינוֹת בְּשִׁיר עַל הַדּוּכָן. לְשׁוֹן נִצּוּחַ נוֹפֵל בַּמִּתְחַזְּקִים בָּעֲבוֹדָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״יַעַמְדוּ הַלְוִיִּם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית ה׳״ עזרא ג:ח:

2 בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי. בַּיָּמִים שֶׁעָבְרוּ עָלַי, וּמֵעַתָּה חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי:

3 בְּנֵי אִישׁ. בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הַקְּרוּיִים אִישׁ, בְּאַבְרָהָם נֶאֱמַר בראשית כ:ז ״הָשֵׁב אֶת אֵשֶׁת הָאִישׁ״, בְּיִצְחָק נֶאֱמַר בראשית כד:סה ״מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה״, בְּיַעֲקֹב נֶאֱמַר בראשית כה:כז ״אִישׁ תָּם״:

4 עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה. עַד מָתַי אַתֶּם מְבַזִּים אוֹתִי? הֲרְאִיתֶם אֶת בֶּן יִשַׁי שמואל א כב:ט, ״מִי דָוִד וּמִי בֶן יִשָׁי״ שמואל א כה:י, ״בִּכְרָת בְּנִי עִם בֶּן יִשַׁי״ שמואל א כב:ח, ״כִּי בוֹחֵר אַתָּה לְבֶן יִשַׁי״ שמואל א כ:ל, אֵין לִי שֵׁם?

5 תְּבַקְשׁוּ כָזָב. תִּרְדְּפוּ לִמְצוֹא כְּזָבִים, כְּגוֹן הַזִּיפִים שֶׁמַּלְשִׁינִים עָלַי, וְלִי הָיוּ מַרְאִים שָׁלוֹם, וְכַיּוֹצֵא בָהֶם דִּילָטוֹרִין שֶׁהָיוּ בִּימֵי שָׁאוּל: ״הֲלֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה״ שמואל א כג:יט, וְכֵן הַרְבֵּה:

6 הִפְלָה. הִבְדִּיל:

7 רִגְזוּ. חִרְדוּ מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַל תֶּחֱטָאוּ:

8 אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם. הָשִׁיבוּ עַל לְבַבְכֶם שֶׁהִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּךְ:

9 זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק. הַצְדִּיקוּ מַעֲשֵׂיכֶם, וַהֲרֵי אַתֶּם כִּמְקְרִיבִים זְבָחִים:

10 וּבִטְחוּ אֶל ה׳. שֶׁיַּשְׁפִּיעַ לָכֶם טוֹבָה, וְאַל תֶּחֱטָאוּ לוֹ בִּשְׁבִיל מָמוֹן, שֶׁאַתֶּם מְצַפִּים לְקַבֵּל שָׂכָר מֵאֵת שָׁאוּל:

11 רַבִּים אוֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב. רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ שֶׁרוֹאִין רְשָׁעִים בְּעֹשֶׁר וּבְשַׁלְוָה וְאוֹמְרִים: מִי יַרְאֵנוּ טוֹב לִהְיוֹת עֲשִׁירִים וּמַשִּׂיגֵי תַּאֲוָה כָּאֵלּוּ?

12 נְסָה עָלֵינוּ. הָרֵם עָלֵינוּ לְנֵס אֶת אוֹר פָּנֶיךָ, לְשׁוֹן ״הָרִימוּ נֵס״ ישעיהו סב:י, ״אָרִים נִסִּי״ ישעיהו מט:כב. לָשׁוֹן אַחֵר: נְסָה עָלֵינוּ. רֶפְלַנְבִּי״ר בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״אַבְנֵי נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת״ זכריה ט:טז. אֲבָל אֲנִי אֵינִי מְקַנֵּא בָּהֶם, כִּי שִׂמְחָה נְתוּנָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רַבּוּ. בָּטוּחַ אֲנִי: אִם לְמַכְעִיסִים כָּךְ, לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, לֶעָתִיד, שֶׁהוּא יוֹם קִבּוּל שְׂכָרָם:

13 בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן. אִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו עִמִּי, הָיִיתִי שׁוֹכֵב וְיָשֵׁן בֶּטַח וְלֹא הָיִיתִי יָרֵא מִכָּל צַר וְאוֹיֵב:

14 לְבָדָד לָבֶטַח. כְּמוֹ ״בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב״ דברים לג:כח, לְשׁוֹן מִבְטָח וָשֶׁקֶט הוּא, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹשִׁיב גְּיָסוֹת עִמּוֹ: